כשהיצרן אינו צודק
מאת: מהנדס מאיר קנדלר. פורסם בירחון רכש, גליון 110, 94
מהם הכלים לקביעת חבותו?
רכישה של מכונה חדשה, או הזמנה של חומר גלם, מהווים במפעלים תעשייתיים או בחברות מסחריות תהליך רגיל ושגרתי המעוגן בנוהלי קבלה וקליטה מסודרים.
עם זאת, לא פחות נפוצה התופעה של ליקוי, או תקלה בציוד הנרכש, מסיבות שונות
- הובלה ימית
- הרכבה לקויה
- ליקויים ברכיבים
- ליקויים בחומרי מבנה או בחומרי גלם
זו הנקודה שבה מתרחשים כמובן העימותים עם חברות הביטוח, המוביל הימי או האווירי, היצרן או כל גורם שעימו נמצא הרוכש בקשר חוזי כלשהו. היתרון היחיד, או הכוח שלקוח יכול להפעיל כנגד אחד מהגורמים האלה הוא, גודלו היחסי בשוק.
תאגיד גדול יוכל "לכופף" את חברת הביטוח; המשתמש בהובלה ימית יוכל לאיים בבחירת מוביל אחר ולקוח גדול יזכה להבנה, לפנים משורת הדין, אצל יצרן הציוד.
אולם גישה זו איננה נפוצה אצל הרוכש המצוי מכיוון שרוב החברות והגופים התעשייתיים אינם גופי ענק ולכן יכולתם לכפות את דעתם או "לשכנע" מוגבלת.
החלופה הינה, כמובן, עימות משפטי עם כל המשמעויות הנלוות מבחינת לוח זמנים והוצאות.
קיימת גם דרך ביניים מוכחת אשר סוללת את הדרך לליבון הליקוי באופן בלתי תלוי וזהו חקר כשל(Failure Analysis).
חקר זה נותן ללקוח כלי לניתוח התקלה או הליקוי במוצר שרכש מצד אחד, מצד שני אמצעי בלתי תלוי לתביעה משפטית, אם יידרש, בעתיד.
כיצד השיטה עובדת
חקר הכשל ככלי פותח על ידי מהנדסי חומרים בשנות ה-20 על מנת לאפיין ליקויים בחומרים- ריתוכים שנפתחו, סדקים בחומר, שברים פתאומיים באביזרי חיבור וכיו"ב.
במשך המאה הטכניקות השתפרו, הדרישות לחקירת כישלון התרחבו והטכניקה התפשטה מהחומרים אל המערכות ככלל.
היום, חקר הכשל בוחן, מבחינה הנדסית, את הגורמים לנזק כשרק אחד הפרמטרים הנבדקים אינו החומרים. שיטת הבדיקה נשענת על השלבים הבאים:
- איסוף נתונים טכניים על הציוד (תקלות קודמות, או דומות, נסיבות הובלה, אחסנה והרכבה)
- סקירה חזותית של הציוד/המכונות שניזוקו
- העברת חלק/ רכיב/ אביזר שניזוק למעבדה
- בדיקות כימיות/מטלוגרפיות לזיהוי הרכב כימי ותכונות מיכניות
- שימוש במיקרוסקופ אלקטרוני לאפיון הליקוי
- חישובים הנדסיים והערכות
- בניית תסריט כשל ומידול של נסיבות הנזק
גורמי כשל או נזק
ראוי לציין, כי למרות שטכניקת חקר הכשל ישימה ונכונה לכל תחומי התעשייה, ממזון ומתכת עד פלסטיקה וטקסטיל, הפיתוח הטכנולוגי והמדעי והתוצאות האפקטיביות מתקבלות בעיקר בתחום המתכת.
הכוונה איננה שרק לתעשיית המתכת השיטה ישימה, אלא שהיא ישימה בכללה, במיוחד במקומות שבהם המכונה או המוצר עשויים מתכת.
ניתוחים סטטיסטיים שנערכו בעקבות חקירות כשל רבות שבוצעו בידי מכונים שונים בעולם קבעו, כי ניתן למנות ארבעה או חמישה גורמים עיקריים והם על פי סדר חייו של המוצר:
- תכנון לקוי- כולל תכנון הנדסי ובחירת חומרים
- ייצור לקוי- כולל טיפולים תרמיים והרכבה
- תפעול לקוי- כולל שימוש לא נכון, או תזמון לא נכון
- אחזקה לקויה- כולל אי ביצוע פעולות אחזקה ו"שיפורים" לפעולות נדרשות
- כוח עליון- אינו זקוק להסברים
כאשר דנים במוצר שעדיין לא החל את חייו הפעילים, או שחייו הפעילים קצרים מדי (חודש, חודשיים עד שנה) סביר להניח, והנחה זו אכן מעוגנת במציאות המעבדתית, שליקוי בייצור גורם לתקלה או לתופעת הנזק. ואכן מתוך חמשת הגורמים האפשריים לכשל, זהו הגורם המובהק שניתן להוכיחו במעבדה באמצעים פשוטים. להלן כמה דוגמאות לעבודות שנחקרו במעבדה שהמשותף להן הוא עימות עם היצרן על בסיס של הכרה בחבותו. יש לציין, שבכל אחד מהמקרים טען היצרן, בטרם חקירת הכשל, כי המוצר הפגום יוצר על פי הסטנדרטים הגבוהים בהם הוא מייצר את שאר מוצריו וכי בבדיקה מעבדתית שביצע לא מצא כל ליקוי ופגם.
היבט נוסף שראוי להבהיר הוא, כי מוצר יכול לעיטים לעמוד בדרישות התקן הישראלי, או תקן אחר, ועדיין להיכשל. זאת, מכיוון שלעיטים התקן דורש פונקציונליות ובטיחות כתנאי קבלה ואינו דורש איכות ריתוך, למשל. הדוגמאות מובאות מתחום החשמל-כימיה: סוללות, טקסטיל: מכונת צביעה, תחבורה: רכב פרטי, אך הן מהוות מדגם לאפשרויות המגוונות שבהן חקר הכשל ישים.
סוללות פגומות עקב בידוד לקוי
משלוח של סוללות הוחזר ליבואן כשלושה חודשים לאחר הפצתן עקב דליפה.
היצרן שבדק את הסוללות לא מצא בהן ליקויים.
השוואה מעבדתית בין רכיביהן של סוללות פגומות וסוללות תקינות מצאה, כי קרטון הבידוד בסוללה פגומה סופג מים וסוגר בכך מעגל חשמלי ואילו בסוללה תקינה הוא סופג את המים ומפזר אותם בצד אחד כשהצד השני מצופה בלכה לבידוד.
גליל התנגדות במכונת צביעה שנשבר עקב הרכבה לקויה
גליל התנגדות במכונת צביעה המשמש לסחיטת הבדים משאריות הצבע נשבר כשנה וחודש לאחר הפעלת המכונה. לא נמצאו ליקויים בחומר הגליל אך נמצא, ציר-הגליל נשבר בהתעייפות עקב אי-ציריות.
חישובים הנדסיים הוכיחו כי הרכבה לקוייה של הגליל על מושבו גרמו לריכוז מאמצים ושבר.
קריסת גג של רכב פרטי עקב שילדה עקומה
כחודשיים לאחר שקיבל את הרכב לשימוש, הופתע בעליו לראות קמט קל בגג הרכב. פניותיו ליבואן נענו, כמובן, בהסברים מאלפים על בעלי חיים המטיילים על גג רכבו.
הקמט הקל, מסתבר, היה הסימן הראשון לתופעה כללית של התקמטות שכיסתה את גג הרכב כעבור חודש נוסף של נסיעות.
מדידה גיאומטרית של הרכב נמצא, כי שילדת הרכב איננה סימטרית וכי קיים בה עיוות. דו"ח המעבדה איפשר ללקוח לזכות ברכב חלופי, שלא כמקובל.
סיכום
קבלת מוצר פגום או מכונה לקוייה הינה צרה ומפגע אולם ישנן דרכים להגדיר את מהות הליקוי באופן מדעי ובלתי תלוי.
כך, חקר הכשל ותוצאותיו משמשים מנוף בידי הלקוח או איש הרכש, לקבלת השירות לו הם זכאים מהיצרן, מחברת הביטוח או מהספק, בזכות ולא בחסד.