קריסת פיגומי נשיאה - גשר שפירים 

בתאריך 16.3.94 בשעה 7:30 בבוקר בעת שהתחבורה זרמה מתחת לגשר, נפלה קורת הגשר המזרחית ארצה וכתוצאה מכך אירע אסון ונהרגו 3 אנשים. בעת האירוע עסק מנוף בהנחת לוחות בטון על גבי קורת הבטון כדי לכסותה ממעל. המנוף הספיק לכסות 10% מחלקה הצפוני של הקורה, בעת שהקורה צנחה מטה. 

קורת הגשר עשויה בטון דרוך המכיל שלוש קורות משנה והיא נשענה בעת הנחת הלוחות עליה על-גבי שני קבוצות של פיגומים משני עברי הכביש (קבוצה צפונית ודרומית).

סקירת הנזק לפיגומים מצאה כי:

• הקבוצה הצפונית נפלה בשלמותה במגמה צפונה מבלי שחל עיוות או פיתול של הקורות והמסגרות. בתמיכות העליונות של קבוצה זו לא נמצאו שברים או סדקים. בתמיכות הבסיס של קבוצה זו נמצאו 4 מוקדים של שבר או סידוק. תמיכות אלו נעקרו ממקומם. בבדיקת משטחי השבר של סדקים שנפתחו נמצא כי כ- 40% ממשטח הסדק בהיר ומבריק שמאפיין שבר טרי, והשאר חום חלודה. בתוך התמיכות השבורות נראו משקעי חלודה. כמו כן בבסיסי תמיכות שנעקרו ממושבן, נמצאו עדויות לנוכחות סדקים מוקדמים בטרם אירוע הנפילה. בבדיקה באמצעות מיקרוסקופיה אלקטרונית וחתך מטלוגרפי נמצא כי מנגנון הסידוק של התמיכות השבורות הנו קורוזיה! 

• בקבוצה הדרומית הקורות והמסגרות עוותו לחלוטין, ומגמת הנפילה שלהן גם היא בכיוון צפון. חלק מהמסגרות המעוותות וחלק מהמוטות פילחו את מסילות הפלדה הנושאות את קורת הבטון של הגשר. מתחת לקבוצה זו נמצאו גדמים של עמודי תמיכה, ובסיסים חסרי עמוד. ככלל, קורות קבוצה זו היו נתונים לדפורמציה (שינויי צורה) קשה המאפיינת קריסה. מאחר ואיזור זה נשא את קורת הגשר שנפלה הוא הוטרח לכוחות לחיצה שגרמו לעיוות מוטות הקבוצה. בבדיקה באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני נמצא כי התמיכות והבסיסים השבורים כולם, ללא יוצא מהכלל, נשברו בעומס יתר. ההבדלים בינהם היו בעיקר בשיעור גודל הסדק הראשוני (3% עד 5% משטח השבר בצד זה).

מן הממצאים למדנו כי העדר עיוותים במסגרות ובתמיכות של הקבוצה הצפונית מוציאים מכלל אפשרות מצב של קריסה אנכית של הפיגומים וחשד כי עקב כך צנחה קורת הבטון. האוריינטציה הכללית של הנזק מלמדת על פעולה דינמית של הקורה כלפי הפיגומים שיצרה כוח אופקי.

ראוי להבהיר כי הפיגומים מסוגלים לשאת עומס גבוה ובלבד שעומס זה יהיה אנכי. כל רכיב עומס אופקי יגרום לכשל במערכת הפיגומים.

מן האמור, ברור כי גורם חיצוני, כמו שינוי מרכז הכובד של קורת הבטון גרם לשינוי פילוג המאמצים שראו פיגומי הנשיאה. הגורם הקרוב הנו, לפיכך הנחת לוחות הבטון באופן בלתי אחיד, מצידה האחד של הקורה, אשר גרמה ליצירת "בטן". זו הכניסה מאמצים אופקיים במגמה צפונה שדחפה את הפיגומים בכיוון זה.